כתבת יח״צ
האם התקשורת אובייקטיבית בסיקור
תופעת האלימות במשפחה?
אם היית צריך לנחש למה רוב הנשים מופיעות כיום בתקשורת מה היתה תשובתך?
כיום כ2/3 מהמקרים בהם אישה הופיעה בתקשורת ובחדשות הם מכיוון שהאישה הייתה הקורבן או קרובת משפחתה של הקורבן. נתון זה מזעזע ואינו עולה על הדעת.
מספר הפעמים בהם אישה היא הקורבן מזעזע במיוחד כאשר מדובר על תופעת האלימות במשפחה.
לתקשורת יש תפקיד חשוב בהצגת תופעה זו, התקשורת מבצעת הבנייה חברתית של המציאות כלומר היא מעצבת את המציאות שלנו וגורמת לנו לראות את הנושא בצורה שונה מאיך שהוא במציאות.
לתקשורת יש תפקיד חשוב בהבניית המציאות, היא מראה לנו נושאים שאנו לא מכירים ואינם קרובים אלינו ובכך עוזרים לנו לגבש דעה על הנושא.
התקשורת מציגה את תופעת האלימות במשפחה כדבר המתבטא רק בצורת אלימות פיזית, היא נוטה להציג את האישה כחלשה וכאשמה ואת הגבר כתמים, כמי שהתנהגות זו לא מתאימה לו ושאם הוא מתנהג כך זה רק כי הוא נמצא במצב נפשי גרוע או בגלל הנסיבות בהן הוא גדל בה הייתה לו ילדות קשה וזה למה הוא מתנהג כך.
בכתבה מתוך אתר ״ynet״ ( לכתבה ) אפשר לראות כיצד התקשורת מבנה את המציאות.
בכתבה זו, הכותב מתמקד ומדגיש את הדברים שנאמרו על הבעל על ידי השכנים והמשפחה שלו במקום להתמקד ברצח המזעזע שהוא ביצע. הכותב מראה את הדברים הנחמדים ושמוציאים את הגבר כתמים שנאמרו עליו.
״ברשתות החברתיות כינה בעבר הבעל החשוד את אשתו "הנסיכה שלי", ולפני שנישאו כתב לה: "את החיים שלי, את הדבר שעושה אותי הכי מאושר בעולם הזה".
״אחת המעסיקות לשעבר של החשוד אמרה ל-ynet: "אני מכירה אותו תקופה לא מבוטלת של זמן. תגיד לי כל אחד שחשוד ברצח אני אאמין. אבל לא הוא. אין סיכוי. מההיכרות איתו זכיתי להכיר אדם שדאג תמיד למשפחה ואהב את אשתו וילדיו.״
״מכרה של הנרצחת סיפרה: "כל הסיפור הטרגי הזה מעלה מלא שאלות. מעולם לא שמעתי ממנה מילה על בעיות בזוגיות.״
״שכן שמתגורר בסמוך לזירה סיפר כי הכיר את בני הזוג, ולדבריו הם היו "נורמטיביים": "בחיים לא ראיתי או שמעתי אותם רבים.״
כל קטעים אלו מציגים את הגבר כנחמד, כתמים וכמי שלא יהיה אלים כלפי אשתו ובכך הכתבה מבנה לנו וממסגרת את המציאות שלנו בכך שהיא מראה שהגבר הוא הבסדר במערכת יחסים, הוא לא היה אלים כלפי אשתו אלא אהב אותה מאוד.
בנוסף, הכותב מספר על מקרה הרצח בשורה אחת וישר עובר לספר על הגבר ״לפי החשד רצח גבר בשנות ה-40 לחייו את אשתו, כבת 30 במותה, ואז העלה באש את ביתם הפרטי ברחובות. הבעל נפגע בשריפה ופונה במצב קשה לבית החולים.״ הוא בחר להתמקד בכתבה בגבר עצמו, באופן שבו החברה תופסת אותו ובכך להציג אותו כנחמד ותמים ובכך הוא יצר מסגור שהגבר אינו בהכרח האשם במוות של האישה.
בראיון שביצעתי עם מירב אשכנזי- קורבן לאלימות על ידי בעלה שכיום מתראיינת בגורמי תקשורת שונים על סיפורה שאלתי אותה האם היא בתור מי שחוותה את האלימות וגם נמצאת בתקשורת חושבת שכאשר מסקרים את הנושא מציגים את האישה כחלשה יותר, ואם התקשורת בוחרת להציג רק את הסיפורים שבהם האישה היא חלשה.
מירב ענתה שלדעתה התקשורת נותנת מקום יותר גדול לסיפורים הקשים שבהם האישה היא הקורבן, את הסיפורים שבהם היא יוצאת חלשה ואת הסיפורים שהיה בהם אלימות פיזית שנגמרה במוות. היא אמרה שיש פעמים שהתקשורת מצדיקה את האלים בסיטואציה, הם לא מסקרים את ההשלכות של האלימים ולא טוענים שיש בעיה עם העונש שהאלים קיבל.
מדבריה אפשר להבין שהתקשורת אכן מבצעת הבנייה חברתית של המציאות,כמו גם מסגור בנושא זה.
בהמשך הראיון מירב הזכירה את כך שהתקשורת מביאה סיפורים בעיקר על אלימות פיזית ואינם מדברים על שאר סוגי האלימות האחרות הקיימות.
לרוב כאשר התקשורת סוקרת את תופעה זו היא מראה רק את החלק של האלימות הפיזית בתופעה. היא מציגה שהאלימות במשפחה מתקיימת רק בצורת אלימות פיזית אך דבר זה אינו נכון.
אלימות במשפחה אינה רק אלימות פיזית אלא היא כוללת גם אלימות מילולית, רוחנית, פסיכולוגית, כלכלית, מינית.
חשוב להראות את חלקים אלו מכיוון שהם גם לוקחים חלק חשוב וגדול באלימות.
לרוב האלימות במשפחה תתחיל בחלקים אלו ותמשיך לאלימות פיזית וכאשר האלימות אינה פיזית אלא מילולית, רוחנית וכלכלית האנשים החווים אותה לא מבינים שהם חווים את תופעת האלימות במשפחה ויכולים אפילו לחשוב שהתנהגות זו היא נורמלית.
בכך שהתקשורת סוקרת את נושא זה בצורה שמראה רק את האלימות הפיזית היא יוצרת מסגור שגורם לסטיגמה שאלימות במשפחה היא רק אלימות פיזית,התקשורת מציגה ומעצבת את נקודת המבט שלנו לחשוב שאלימות במשפחה היא רק אלימות פיזית כאשר דבר זה אינו נכון אלא קיימות סוגי אלימות רבים, התקשורת מעצבת את נקודת המבט שלנו לחשוב.
בנוסף, התקשורת מציגה את תופעת האלימות במשפחה כנושא שהוא הינו חשוב מאוד ושצריך לטפל בו, התקשורת נוטה לקרוא לנושא זה מגפה דבר המדגיש את המסגור שנעשה כנושא חשוב ומסוכן.
לדוגמא, כותרת מתוך כתבה באתר ״כלכליסט״ הקוראת לאלימות במשפחה מגפה:
״אלימות במשפחה - מגפה חברתית שאינה מטופלת״.
דוגמא נוספת מתוך כתבה באתר n12: ״מגפת האלימות במשפחה: גבר מואשם שתקף את אשתו כי הפלייסטיישן נרטב״.
בנוסף, חשוב שבתקשורת יציגו ויראיינו אנשים שונים עם סיפורים שונים, כלומר שלא יציגו רק את האלימות נגד נשים או רק את האלימות הפיזית ולא רק את הצדדים הרעים אלא גם את אלה שיצאו ממעגל האלימות ומקיימות חיים טובים ומוצלחים כיום. בכך שאנשים שונים יבואו ויספרו את הסיפור שלהם ויביעו את חופש הביטוי שלהם יתקיים פלורליזם שיציג שלא קיים רק דעה אחת, שיש כמה סיפורים וצדדים. לדוגמא מישהי אחת יכולה לספר שלה המשטרה לא עזרה בכלל ואפילו האשימו אותה ומישהי אחרת יכולה להגיד שיחס המשטרה כלפיה היה מאוד אכפתי ועזרו לה המון. התקשורת תתן מקום לאנשים שונים להתבטא ולהשתמש בחופש הביטוי שלהם בכך שהם יספרו את הסיפור שלהם ובכך יגרמו לקהל להבין שקיים פלורליזם ושקיימות נקודות מבט שונות על אותו נושא.
בשנת 2021 התפרסמה פרשת שירה איסקוב, פרשה זו החלה בשינוי תפיסת והצגת נושא האלימות במשפחה בתקשורת.
שירה איסקוב חוותה אלימות מבן זוגה ואפילו חוותה ניסיון רצח. בעלה, אביעד משה, ניסה לרצוח אותה באמצעות מערוך וסכין לעיני בנם. בנה של השכנה שלהם שמע את הצעקות של שירה ואת הבכי של הבן של שירה ולכן הם הלכו לביתה של שירה וניסו להיכנס. בכך שהם ניסו להיכנס בעלה של שירה, אביעד משה הפסיק להכות אותה ונתן להם להכנס ובכך שירה הצליחה לשרוד את ניסיונו לרצוח אותה אך נפצעה קשה.
לאחר מקרה זה שירה נגשה אל התקשורת וביקשה שיפרסמו את סיפורה ביחד עם שמה ותמונתה, דבר הגורם לנו הצופים להתחבר אליה יותר מאשר הסיפורים שלא רואים מי הבן אדם מכיוון שאנו יכולים לראות את הפרצוף שלו, את הרגשות שלו ובכך להתחבר אליו. בנוסף, כאשר הסיפור יצא לתקשורת שירה הייתה עדיין חבולה ומאושפזת וזה גרם לקהל ליותר חיבור איתה מכיוון והיה אפשר לראות בוודאות ועד כמה הוא פגע בה.
בשל עיתוי פרסום הפרשה כאשר המשפט תלוי ועומד בבית המשפט ללא גזר דין לבעלה, הוא נשאר האפוטרופוס של בנם והיא עדיין הייתה חבולה ופצועה סיפור זה דובר המון בתקשורת, היא התראיינה בהמון כלי תקשורת שונים ואפילו התראיינה לשני פרקים לתוכנית תחקירים ״עובדה״ של קשת 12 אך למרות זאת חדשות כאן החליטו לראיין את בעלה של שירה ובכך אפשר לראות שכלי תקשורת שונים מבצעים הבנייה חברתית ומסגור של הנושא, הם בחרו לראיין את הבעל האלים ולהוציא אותו כטוב למרות שזה ברור שהוא זה שלא היה בסדר, הוא ניסה לרצוח אותה.
דבר זה מוביל לדילמה של האם לציבור מגיע את הזכות לדעת את כל הפרטים מגורמים שונים גם אם זה מבן אדם שביצע עבירה ודרך נקודת המבט שלו התקשורת יכולה לגרום לציבור לראות בה ובמה שהוא עשה כדבר טוב ונכון, לעומת שמירה על הפרטיות של האנשים שלקחו חלק באירוע, הקורבן, התוקף, אנשים שניסו לעזור או לקחו חלק באלימות. לא כולם רוצים להיחשף או לחשוף את כל הפרטים בנוגע לאירוע שחוו מכיוון שאינם מוכנים למחיר החשיפה שיכול לגרור ביקורת שלילית כלפיהם ולכן קיימת דילמה של האם צריך לשמור על הזכות לפרטיות של אנשים אלו כאשר סוקרים את הנושא בתקשורת או שיש לציבור את הזכות לדעת את פרטים אלו.
בעקבות הסקירה הרבה של הסיפור,ובכך שהתקשורת שמה את הסיפור של שירה בראש סדר היום היא הפכה להיות סמל למאבק באלימות נגד נשים, היא נבחרה לשאת משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל והיא אפילו הצליחה להביא לשינוי בחוק לאחר שבעלה, אביעד משה סירב לאפשר לה לחסן את בנם המשותף, תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ואושרה שלילת אפוטרופסות מהורה בשל רצח, ניסיון רצח או אונס במשפחה.
לתקשורת יש תפקיד גדול ביכולת מניעת תופעת האלימות במשפחה. התקשורת היום כמעט ולא סוקרת את נושא האלימות במשפחה היא סוקרת אותו לעיתים רחוקות מאוד למרות שבממוצע נרצחות כ24 נשים על ידי בני זוגן בשנה. ונפתחים מידי שנה כ20,000 תיקים במשטרה על אלימות בין בני זוג.
אם התקשורת תסקר באופן תדיר ובולט את האלימות במשפחה, תסקר את סוגי האלימות השונים, את הסיפורים השונים, את נורות האזהרה ותתן יותר מקום לעמותות השונות שעוזרות בנושא ובכך תשים את הנושא על סדר היום התקשורתי, כלומר הוא יהיה נושא מדובר שיתנו לו מקום רב בתקשורת, היא יכולה לגרום לאנשים החווים אלימות במשפחה אשר רואים מה נמצא בתקשורת להבין שהינם נמצאים במערכת אלימה והם ידעו למי לפנות על מנת לצאת מן מעגל האלימות.
ביביליוגרפיה:
ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_שירה_איסקוב
יעקבסון צ. 2021, מתוך ״כלכליסט״
https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3897115,00.html
ליבמן כ. 2021 מתוך ״n12"
https://www.mako.co.il/news-law/2021_q1/Article-c2b14b5414d7771026.htm
קוטב א, תורג׳מן מ. 2022 מתוך ״ynet"
