כתבת יח"צ
האם המשטרה באמת פועלת לטובת המשפחה שלי?
אם אשאל אתכם אם אתם מכירים אישה שחוותה אלימות
מבן זוגה מה תהיה התשובה שלכם?
ואם אשאל אדם רנדומלי את אותה השאלה, מה אתם חושבים
שתהיה התשובה שלו?
אחד מכל שני ישראלים מכירה אישה שחווה אלימות מבן זוגה,
כלומר אם אתם אינכם מכירים ככל הנראה שהאדם הבא
שאני אשאל כן יכיר.
מנתונים עולמים שנעשו בזכות הגלובליזציה המאפשרת
זרימה חופשית של מידע, אנשים, רעיונות והון ברחבי העולם
המידע קל לאיסוף, נגיש וחופשי עולה
כי 1 מכל 3 נשים ו1 מכל 4 גברים חוו צורה כלשהי של אלימות פיזית
על ידי בן זוג, אך האם המשטרה פועלת כדי לשנות משהו?
בשנים 2018-2019 נפתחו כ30,000 תיקי משטרה על עבירות אלימות כלפי נשים מצד בן זוגן ובאותם השנים כ30% ממקרי הרצח שהתרחשו בוצעו על ידי בני זוגן, ומה לגבי ההתפתחות תיקי עבירות במהלך השנים?
בשנת 2016 מספר תיקי עבירות בן בני הזוג היה 22,178 ומתוכן כ17,373 היו עבירות אלימות גופנית ואיומים. בהמשך השנים נראתה עלייה מתונה במספר התיקים שנפתחו, בשנת 2020 לפי השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל, נפתחו 25,747 תיקים בגין כלל העבירות בין בני זוג (כגון עבירות רכוש, הפרות צווים, השגת גבול ועוד) ומתוכן 20,146 תיקים בגין עבירות אלימות ואיומים בין בני זוג.
על פי המשטרה, בהגדרת בני זוג נכללים בני זוג נשואים, פרודים, גרושים, ידועים בציבור וכדומה כלומר- האלימות בגדר המשפחה.
ב87% מן המקרים הנפגעת הייתה אישה, וב19% מהנפגעים היו גברים (ישנם תיקים בהם גם האישה הואשמה וגם הגבר). וכ-78% מהמקרים הנפגעת יהודיה ו22% מהמקרים הנפגעת אינה יהודיה.
לפי השנתון הסטטיסטי של משטרת ישראל לשנת 2020, בשנים 2020-2016 נרצחו 513 בני אדם, מהם 122 היו רציחות של נשים. כ-40% מהנשים שנרצחו (48 נשים בסך הכול) נרצחו בדי בני זוגן, אך למרות הנתונים המזעזעים הללו בשנים 2020-2019 לא נפתח אף תיק של רצח בנסיבות מחמירות. זאת, אף שלפי נתוני המשטרה, בשנת 2020 לבדה נרצחו 13 נשים בידי בני זוגן נתון מזעזע שאינו מסביר כיצד אף מקרה רצח אינו נחשב לתיק בנסיבות מחמירות בעיני המשטרה. כמחצית מכלל התיקים שנפתחו בפרקליטות בשנים 2019-2020 בגין סעיפי העבירות המובחנות בחוק הועברו לרשות תובעת אחרת והופסק הטיפול בהם. בהקשר של אלימות במשפחה, סביר להניח כי ברוב המקרים התיק הועבר לתביעה המשטרתית.
34% מהתיקים נגנזו לאחר שבוטלו החשדות נגד החשודים בלא העמדה לדין דבר שאינו נראה הגיוני בעיני ונראה כי המשטרה אינה חקרה כל תיק לעומק. ורק כ-%6 מהתיקים הגיעו להליך שיפוטי וכן נסגרו לאחר ההליך שיפוטי.
בשנים 2019-2020 נסגרו 476 תיקי פרקליטות שנפתחו בגין סעיפי העבירות המובחנים בחוק. רובם הגדול כ74% נסגרו בשל חוסר ראיות, וכ-8% מהתיקים נסגרו בשל חוסר אשמה.
בין שנת 2019 לשנת 2020 חל גידול רב בפניות על ידי תקשורת בן אישית מתווכת למוקדים השונים, בסוג זה של התקשורת קיים מתווך בין המוען לנמען והוא בדרך כלל אמצעי טכנולוגי. במהלך שנה אחת בלבד נעשה גידול של כ-%265 כלומר פי 65.3 משנה שלפני כן במספר הכולל של הפניות למוקד 118 על רקע אלימות בין בני זוג. מספר הפניות של נשים למוקד עלה פי שלושה בערך, מ-1,414 פניות בשנת 2019 ל-4,733 פניות בשנת 2020 ומהפניות של הגברים עלו מ-17 פניות בשנת 2019 ל-897 בשנת 2020, גדילה עצומה בשביל שנה אחת בלבד.
לצד מוקד 118 מופעל גם קו ייעודי לפניות של גברים ובו גם גברים אלימים גם גברים שהם עצמם נפלו קורבן לאלימות. בשנת 2020 התקבלו בקו הייעודי לגברים במצוקה בסך הכול 24 פניות בנושא אלימות בין בני זוג
אך היכן המשטרה בכל הנושא?
המשטרה מתייחסת לכך במספר דרכים ומפרטת הנחיות ברורות לכיצד לפעול על מנת להפסיק את האלימות במשפחה וכיצד לדווח כצד שלישי הצופה מהצד על האלימות המתרחשת. על פי דבריה של המשטרה כאשר אדם מותקף בידי בן משפחה, ניתן לפנות אל אחת מן תחנות המשטרה ולהגיש נגדו תלונה בגין העבירה שבוצעה.
תלונה בגין עבירת אלימות במשפחה יכולה להתקבל כקריאת חירום טלפונית במידה ומתבצעת באותו הרגע או להימסר בתחנת המשטרה אם המקרה התקיים בעבר או עתיד להתקיים.
קיימת גם האפשרות לפנות לבית המשפט בהליך אזרחי להוצאת צו הגנה על פי חוק למניעת אלימות במשפחה אם אותו אדם מרגיש מאויים או חווה בעברו אלימות שכזו. ניתן גם כן לפנות לגורמים מטפלים בקהילה, ברשויות מקומיות, למוקדי חירום הנותנים ייעוץ והכוונה ולגורמים המתמחים בתחום זה.
התייחסות הטיפול המשטרתי בעבירות בין בני זוג - החוליות לטיפול באלימות בין בני זוג במשטרת ישראל חוקרות את כל העבירות הנוגעות לבני זוג באשר הם - נשואים, גרושים, ידועים בציבור, חברים וכיוצא בזה על מנת לתת מענה כולל למי שנפגע ממערכת זוגית כלשהי.
ובנוגע לשאלה מי רשאי לדווח למשטרה על אלימות בין בני זוג?
כל גורם שהוא רשאי לדווח למשטרה על אלימות בין בני זוג, אף כי אין חובת דיווח על פי חוק על עבירות אלה על מנת הצלת חיים של אדם הדיווח על כך צריך להיות בעדיפות הראשונה! הודעה ודיווח על עבירות אלימות בין בני זוג יכולה להתקבל מגורמים מטפלים בקהילה, מקרובי משפחה, משכנים ועוד. בנוסף קיימת חובת דיווח של בתי חולים על כל חשש שמתעורר כי אדם המגיע לקבל טיפול רפואי בבית חולים היה מעורב במעשה אלימות בין בני זוג או במשפחתו.
מהו טיפול המשטרה לאחר שהתבצעה קריאת חירום או דיווח על חשד לביצוע אלימות במשפחה?
כאשר מתקבלת קריאת חירום על עבירה המתרחשת באותה עת, תטופל פנייה זו בעדיפות גבוהה: שליחת ניידת משטרתית למקום האירוע באופן בהול. יפעל השוטר להפריד בין בני הזוג ויברר את הפרטים המיידיים הנחוצים להערכת הסכנה והאם יש צורך בהזעקת גורם רפואי. על החשוד להתלוות אל השוטר ונפגעי העבירה יוזמנו לעתים למשטרה גם הם להשלמת העדות. אך בשלב זה המשטרה תימנע מגביית עדויות מילדיהם הקטינים של בני הזוג מסיבה לא מובנת שהיא. לאחר מכן השוטר יפעל לאיסוף ראיות נוספות המעידות על ביצוע העבירה.
מה תעשה המשטרה לאחר שהתקבלה תלונה במשטרה בגין אלימות בין בני זוג? קבלת התלונה וחקירתה ייעשו ע"י חוקר אלימות בין בני זוג או יחידות אלמ״ב - אלימות במשפחה, ההוכשרו במיוחד בתחום זה. גביית הודעת הנפגע תתבצע, ככל הניתן, בפרטיות וחקירת החשוד בביצוע העבירה מוקדם ככל הניתן.
מהן הפעולות שתעשה המשטרה בהמשך?
בכל מקרה של חקירת חשוד בעבירות אלימות בין בני זוג, ישקל הצורך במעצרו של החשוד בביצוע העבירה ותבדק הסמכות לעוצרו. יישקל גם החשש לשלומו של הנפגע או של אנשים נוספים וכן גם ייבדק אם לחשוד בביצוע העבירה יש נשק או נגישות לנשק צבאי או לנשק במקום עבודתו.
מהם השיקולים של המשטרה בנוגע להמשך הטיפול בתלונה?
בכל מקרה שבו נפתחת חקירה בגין עבירת אלימות בין בני זוג, תשקול המשטרה פתיחת תיק פלילי והעמדת החשוד לדין.
בנוגע לסיוע לקורבן: נוסף על טיפול המשטרה בתחום עבירות אלה, יש חשיבות רבה ביותר לקשר בין המעורבים בעבירות אלימות בין בני זוג לבין גורמים מטפלים בקהילה. לפי מדיניות המשטרה תואמה מדיניות המשטרה עם משרד העבודה והרווחה. כאשר נפתחת חקירה בגין עבירת אלימות בין בני זוג, מוצע לנפגע העבירה להיות בקשר עם גורם מטפל. וכאשר מדובר בחשודים/נאשמים באלימות בין בני זוג המעוניינים בסיוע במסגרת סדנאות קבוצתיות או סיוע ליחידים ישנה גם אופציה כזו. הוכח במחקרים כי קבלת סיוע עשויה להביא לצמצום ההתנהגות האלימה.
מהו טיפול המשטרה בילדים אשר עדים לאלימות בין בני זוג או מהווים קורבנות בעצמם?
ילדי בני זוג נפגעים מאלימות בין בני זוג, גם אם אינם קורבנות ישירים של אלימות זו. כאשר עבירות אלימות מבוצעות נגד הילדים, תטופלנה עבירות אלה בשילוב עובדי הנוער במשטרת ישראל וחוקרים נוספים. גם כאשר לא מבוצעות נגד הקטינים עבירות, יש לעתים צורך בהערכת מצבם ובטיפול בהם. דיווח לגורמים מטפלים ייעשה, אם הילדים צעירים מגיל 14, אם העבירה הייתה חמורה ביותר או אם בוצעה עבירת מין בנוכחות הילדים, אם היה שימוש בנשק או אם השוטר התרשם כי הקטינים הם "קטינים נזקקים" .
מהן האפשרויות העומדות בפני אדם להגן על עצמו או על בני משפחתו מפני התוקף?
כאשר אדם מותקף ע"י בן משפחתו, הוא רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש צו הגנה מפני האדם התוקף - לפי החוק מניעת אלימות במשפחה בית המשפט רשאי לתת צו הכולל את כל האיסורים על האדם התוקף.
לדבריה של מירב אשכנזי, אישה שעברה התעללות על ידי בעלה במשל שנים היא כמעט נרצחה לאחר שגרר אותה משערותיה אל המרפסת, איים וניסה לדחוף אותה למטה, כאשר הגיעה המשטרה מירב אזרה כל כוחותיה והתלוננה על בעלה אך המשטרה לא עזרה לה כלל, לטענתה היה שם כשל. לאחר שהגישה את תלונתה היא קיבלה זימון שבוע לאחר מכן ונאמר לה שבמידה והיא תגיע פעם נוספת לתחנת המשטרה ותגיש תלונה שהיא כוזבת ושקרית היא זו שתיאזק מאחורי סורג ובריח.
לדבריה של רות רזניק- מקימת העמותה לא לאלימות נגד נשים. בעמותה נשים רבות מתלוננות על יחס המשטרה וטוענות כי היחס הוא משפיל, פוגע ומעליב. למען האיזון - מתן אפשרות שווה לצדדים השונים, ישנם דבריה של רות רזניק המספרת כי בשנים האחרונות המשטרה הקימו את המושג אלמ״ב כלומר יחידות אלימות במשפחה על מנת לטפל במקרים כאלה בכובד ראש ובתוך כל תחנת משטרה אמורה להיות יחידה כזו.
לפיכך בעיני ישנם מספר דרכים בהן ניתן לפעול בנושא על מנת לצמצם את האלימות במשפחה ואת האלימות בין בני הזוג יש להפיץ כמה שיותר את סימני האזהרה ולא לפחד מדיווח מקרים שכאלו
לדעתי לפרסומות בשלטי חוצות, בטלוויזיה באינטרנט ועוד ישנם תפקיד מרכזי בהבנייה חברתית של המציאות ואם אנו כמדינה רוצים לשנות את המצב הנוכחי של האלימות במשפחה יש צורך להשתמש בפרסומות כדי להפיץ זאת. הפרסומות מציגות לנו ״מודל אידיאלי״ , למשל מהי אישה אידיאלית, מהו גבר אידיאלי ומהי משפחה אידיאלית. הפרסומות מציגות לנו מציאות אליה אנחנו ״צריכים לשאוף״ לכן במידה והפרסומות יציגו משפחה ״בריאה״ ויציגו את סימני האזהרה שיש לשים לב אליהם יהיה ניתן להקטין את אחוזי הנפגעים על ידי אלימות במשפחה. כמו כן על הפרסומת גם להציג את השירותים אליהם ניתן לפנות ולעודד אותם לדווח על מקרי אלימות במשפחה.
לתקשורת יש מקום ביצירת חברה ומקום מרכזי בעיצובה של החברה.
התקשורת היא המקום בו החברה ״מתקשרת בינה לבין עצמה״ והמקום בו החברה מציגה את ערכיה ואת נורמות ההתנהגות הראויות, לכן על התקשורת להראות את דרך ההתנהגות הראויה, איך יש להתנהג אל בן ובת זוג, כיצד לצאת ממערכת יחסית רעילה לפני כן להקדים זאת ולהזהיר מראש כיצד לא להיכנס לאחת כזו, על התקשורת לחשוף את הציבור לגורמי יעוץ בנושא ולרווחה כאשר מעורבים במקרה ילדים.
התקשורת נקראת גם ״רשות רביעית״ ולה חשיבתיות רבות.
התקשורת פועלת לצד הרשות המבצעת, מחוקקת ושופטת ותפקידה כמעין מפקחת על שאר הרשויות ולחפש מידע שהרשויות לא תמיד מעוניינות לפרסם.
לכן על התקשורת כרשות רביעית לפקח על המשטרה בנוגע להתייחסותם לאלימות במשפחה ומידת הצורך לחשוף שחיתויות שהתרחשו במהלך המקרים והחקירות. כמו כן על הרשות הרביעית גם לחשוף מקרים של נשים שנפגעו מהמשטרה ולחשוף את סיפורן של נשים רבות כדי להגדיל את טווח הידע של אנשים רבים בנוגע לאלימות במשפחה ולדייק בנושא -יש לאמת כל דבר לפני שהוא מתפרסם. ואין לפרסם דבר שאינו מדויק. על התקשורת לדייק ולחשוף את הציבור לשלל מקרים כדי להזהיר אותם ולגרום להם ללמוד מטעויותיהם של אחרים.
ביביליוגרפיה:
https://www.ifvlaw.co.il/עורך-דין-עבירות-אלימות-ותקיפה/טיפול-המשטרה-בעבירות-אלימות-במשפחה/
https://www.gov.il/BlobFolder/news/17-06-2014/he/03-300-226.pdf
