עבודת חקר אישית
ייצוג אלימות במשפחה בסדרות
שם: רוני פלדמן
שם המורה: רונית צחר מלכה
ביהס: קוגל
מבוא
הנושא אותו אני חוקרת הוא ייצוג אלימות כלפי נשים בסדרה ״שקרנים קטנים גדולים״ אשר שודרה בין השנים 2017-2019 ובסדרה ״עוזרת בית״ ששודרה בשנת 2021.
אני מגיעה לעבודה זו עם התובנות שנושא האלימות במשפחה אינו עולה על סדר היום מספיק, בשנים האחרונות יש עלייה בכמות הדיווח על הנושא אך עדיין אין מספיק סיקור של הנושא, ובעקבות כך מצבם של קורבנות שיצאו ממעגל האלימות הוא מצב רע כי אין מספיק מי שיטפל בנושא.
תובנה נוספת שאני מגיעה איתה היא שלא מדברים על סוגי האלימות השונים הקיימים ומציגים רק את האלימות הפיזית למרות שבתוך תופעת האלימות במשפחה קיימים סוגים שונים של אלימות כגון: אלימות מילולית, אלימות רוחנית, אלימות מינית ועוד ולא רק אלימות פיזית שבדרך כלל זה מה שמתרכזים בו.
אני מצפה מעבודה זו ללמוד יותר על כיצד התקשורת מציגה את נושא האלימות במשפחה, אם היא מראה את כל סוגי האלימות במשפחה ולא רק אלימות פיזית, אם היא מראה את הבן אדם האלים בזוגיות כתמים או כאלים וכוחני.
בחרתי לעשות על סדרות אלו מכיוון שאני חושבת שסדרות אלו מייצגות בצורה טובה את נושא האלימות במשפחה, הן מציגות איך מי שמקבל את המכות מתנהג, מה הן עושה כדי לצאת ממעגל האלימות, את סוגי האלימות השונים, כיצד בתי המשפט והרשויות מתנהגים כלפי הנושא.
אני מצפה להבין מתוך חקירת סדרות אלו כיצד מציגים את נושא האלימות במשפחה בטלוויזיה, האם הם מציגים אותם לפי סטריאוטיפים מסוימים כמו שסוג האלימות היחידי שקיים הוא אלימות פיזית או שייציגו את הנושא כמו שהוא במציאות.
מושגים
1. הבניה חברתית של המציאות-
התקשורת בונה מציאות חדשה באמצעות כמות הדיווח, אופי הדיון, הבעת עמדה והדגשה או הסתרה של נושאים.
העולם כפי שהוא נראה באמצעי התקשורת אינו השתקפות של המציאות, אלא תוצאה של שיקולים שונים (פוליטיים, כלכליים, חברתיים).
הציבור אינו מודע להבנייה ורואה בתקשורת כמשקפת של המציאות.
הבנייה חברתית של המציאות מתקשר לנושא שלי בכך שאנשים יכולים לחשוב שייצוג האלימות במשפחה הוא כמו שהוא מוצג בסדרות כך הוא גם במציאות, שהאלימים והקורבנות מתנהגות כך גם במציאות למרות שלא תמיד זה המצב.
2. ייצוג-
דימוי, שיקוף או שחזור של משהו שקיים בעולם ה"אמיתי" בתקשורת. התקשורת לא יכולה להראות
את "הכל" מכל הזוויות ולכן כל הייצוגים הם בררניים, שטחיים ומוגבלים.
מושג זה מתקשר לעבודתי בכך שבסדרות שמדברות על אלימות במשפחה לא תמיד מציגים את הכל כמו שהוא במציאות, לא תמיד מציגים את הנושא לעומק כמו שהוא באמת.
3. סטריאוטיפ-
הוא דעה קדומה, סטיגמה, דימוי שמראה איך קבוצת בני אדם נתפסת בעני קבוצה אחרת. הכללה הנוגעת למאפיינים של קבוצות בחברה )עדות, מגדר, צבע עור( לרוב מהיבטים חיצוניים.
מושג זה מתקשר לעבודתי בכך שנהוג להציג את תופעת האלימות במשפחה בצורה סטריאוטיפית, מציגים את האלימות רק כאלימות פיזית ולא גם את שאר סוגי האלימות, ונוטים להציג את הקורבן כחלש שלא יכול להגן על עצמו.
4. מודל סמיוטי/תרבותי-
על פי מודל זה המסר מקבל משמעות שונה אצל כל אחד על פי ההקשר התרבותי של הנמען: המקום, הזמן, טון הדיבור, הגיל, מצב רוח של הנמענין ועוד.
מושג זה מתקשר לעבודתי בכך שאנשים עם רקעים שונים יכולים לראות את הסדרות ולהבין משמעויות שונות מהסדרה. יש אנשים שיכולים לחשוב שההתנהגות האלימה היא התנהגות תקינה ושהבן האדם האלים צודק, ויש כאלה שיכולים לחשוב שההתנהגות האלימה אינה תקינה ושהאדם האלים אינו בסדר וצריך לשבת בכלא על התנהגותו.
5. חיברות-
תהליך שבאמצעותו לומד היחיד את תפקידיו בחברה. נמשך כל החיים, במהלכו לומד האדם איך
להתנהג בחברה, את הנורמות והערכים המרכזים של החברה דרך גורמים שונים "סוכני חיברות".
התקשורת היא סוכן החברות הקבוע והיציב מכולם, משפיע ומלווה את האדם מינקות ועד לזקנה.
מושג זה מתקשר לעבודתי בכך שסדרות משמשות כסוכן חיברות לחברה. דרך הסדרות אנשים לומדים ערכים וכיצד להתנהג בחברה, בעקבות צפייה בתוכנית הקשורה לנושא האלימות במשפחה הצופה יכול לחשוב שהתנהגות אלימה במערכת זוגית הינה דבר תקין או שאו יכול ללמוד שזה אינו דבר תקין וכיצד להתנהג במצבים כאלה.
6. גלובליזציה-
(גלובלי – עולמי) בתהליך זה אמצעי התקשורת הופכים את העולם לכפר אחד "קטן", לזרימת המידע אין גבולות, המידע עובר בשידור חי, התוצאה תרבות אחת משתלטת על העולם.
מושג זה מתקשר לעבודתי בכך שקיימות סדרות על נושא האלימות במשפחה בכל העולם ומכיוון שהעולם הופך לכפר אחד יש לנו גישה לסדרות אלה. הסדרה שאני עושה עליה היא סדרה אמריקאית.
תקציר הסדרה ״שקרים קטנים גדולים״
״שקרנים קטנים גדולים״ הינה סדרת דרמה אמריקאית. הסדרה עוקבת אחרי סיפורן של שלוש אמהות,מדלן מקנזי, סלסט רייט וג'יין צ'פמן המגולמות על ידי השחקניות ניקול קידמן, ריס וית'רספון ושיילין וודלי, המתגוררות במונטרי, קליפורניה המסתבכות בחקירת רצח.
הסדרה מתחילה עם רצח שמתרחש במהלך אירוע התרמה לבית הספר היסודי, הצופה אינו יודע מי ביצע את הרצח ומי מת ובמהלך הסדרה אנו עוקבים אחרי חייהם של שלוש האימהות עד לרגע הרצח בנוסף לעדויות נוספות שנאספות בחדר החקירה.
במהלך הסדרה ניתן לראות כיצד מדלן מחליטה לקחת את ג׳יין שהיא חדשה בעיר תחת חסותה.
סלסט כביכול מנהלת חיי נישואין מושלמים אך למעשה בעלה נוהג כלפיה באלימות, במהלך העונה הראשונה ניתן לראות כיצד הוא מתנהג כלפיה באלימות, הוא מקנא אז הוא מחליט לחנוק אותה, חושב שהיא שיקרה לו אז דחף אותו ונתן לה סטירה.
סלסט פונה לפסיכולוגית שעוזרת לה, אומרת לה לעזוב אותו ולאסוף ראיות עליו כדי שהיא תוכל לתבוע אותו ויקחו אותה ברצינות.
סוף הסדרה מסתיימת בכך שמגלים מי הרוצח ומי הנרצח ובכך אנו מגלים שבוני הרגה את בעלה של סלסט על מנת להגן עליה מכיוון שראתה שהוא מתנהג כלפיה באלימות.
מהלך העונה השנייה עוסקת במשפט של סלסט נגד בעלה על התנהגותו האלימה.
הדמויות הראשיות בסדרה:
מדלן מקנזי- נשואה לאד, אמא לשתי בנות והיא עובדת בתאטרון המקומי. מדלן היא מנהיגה, לא אכפת לה להגיד מה שהיא באמת חושבת, היא אכפתית ומגוננת מאוד על משפחה והחברים שלה.
ג׳יין צ׳פמן- אם חד הורית לבן יחיד. היא חדשה במונטרי. ג׳יין נחמדה ואכפתית, היא מעדיפה להשאר בחוץ מאשר להיות במרכז העניינים.
היא סובלת מדכאון ועצבות בעיקר כאשר היא נזכרת באונס שחוותה. ג׳יין מנסה להשאיר את זה מאחוריה ולחיות חיים מאושרים.
סלסט רייט- נשואה לפרי ואם לשני בנים. היא חברה טובה של מדלן. היא נועזת, אכפתית ומסבירת פנים, כאשר ראתה שחברתה הייתה צריכה עזרה היא הייתה שם בשבילה ועזרה לה.
סלסט נמצאת במערכת יחסים אלימה.
פרי רייט- בעלה של סלסט. טס הרבה בשביל העסק שלו.
בוני קרלסון- אשתו של הגרוש של מדלן, אם לילדה אחת. היא חופשיה ורגועה, היא מנסה להתחמק מדרמה ומרכילויות. בעונה השנייה היא נסגרת ונכנסת לדיכאון.
סצנה 1
בסצנה סלסט ופרי מנהלים שיחה. פרי מתעצבן על סלסט שהיא משאירה אותו מחוץ לענייני המשפחה, שהוא פספס את היום הראשון של הילדים שלו בבית ספר. פרי נותן לסלסט סטירה, היא מחזירה לו, הוא דוחף אותה וישר מתחיל להתנצל.
ניתוח הסצנה:
דמותה של פרי מוצגת ככועס ואלים.
דמותה של סלסט מוצגת כמפחדת על עצמה, על החיים שלה.
מצבה של סלסט מקשה עליה מכיוון שבעקבות כך שפרי מרביץ לה היא מפחדת על חייה, היא מפחדת שהיא עלולה למות ולא רוצה להתקרב אליו.
השחקן של פרי אינו אלים במציאות והוא מצליח להציג את הנושא באופן אמין כמו שהוא במציאות. הרבה פעמים במערכות יחסים אלימות בן הזוג ברגע שאחרי שהוא מרביץ מתחיל להתנצל כדי לגרום לאישה לחשוב שהוא לא התכוון לזה, שהדבר לא יקרה שוב ושהיא לא תעזוב אותו.
דמותה של סלסט מגיבה לאלימות של פרי בכך שהיא לא רוצה שיגע בה, היא מפחדת ממנו.
מקום ההתרחשות של הסצנה היא בחדר ארונות של הדמויות בבית שלהם. הדמויות מרגישות בנוח מכיוון שהן נמצאות בביתן, במקום הבטוח שלהם.
מטרת הסצנה היא פנייה לרגש חמלה של הצופה. דמותה של פרי מפחידה את סלסט, היא מפחדת מכיוון שהרביץ לה ובכך גורמים לצופים לרחם על סלסט ולכעוס על היחס של פרי כלפיה.
הסצנה יכולה להתפרש בכמה דרכים והם:
דרך אחת היא שהתנהגותו של פרי הינה תקינה, בגלל סלסט הוא פספס את היום הראשון של הלימודים של הבנים שלו למרות שהוא דחה את הטיסה שלו כדי לא לפספס זאת ולכן אנשים יכולים לפרש זאת כהתנהגות לגיטמית, הוא הרגיש שלא מכלילים אותו בפעילויות המשפחה.
דרך אחרת שהסצנה יכולה להתפרש היא בכך שהתנהגותו של פרי אינה תקינה, למרות שהרגיש שהוא לא נכלל בפעילויות המשפחה הוא אינו צריך לפעול באלימות כלפי סלסט ולפגוע בה אלא הוא יכול לנהל שיחה איתה על הנושא.
סצנה 2
בסצנה סלסט ופרי מתארגנים לצאת ומתחילים לדבר, סלסט אמורה ללכת לפגישה עם עורך דין פרי מתעצבן מכך, הוא לא רוצה שהיא תחזור לעבודה וחושב שהיא שיקרה לו. הוא חונק אותו ומפסיק ברגע שהילד שלהם נכנס לחדר.
ניתוח הסצנה:
דמותה של פרי מוצג כדמות אלימה, וכועסת על כך שסלסט שיקרה לו וברגע שהילד שלו נכנס הוא נהיה נחמד ואוהב.
דמותה של סלסט מוצגת כמפחדת מהתנהגותו של פרי ולא רוצה שהילד יראה את זה.
השחקנית של סלסט אינה חווה אלימות בזוגיות במציאות אך היא מצליחה להציג את הפחד שהיא חווה מהאלימות של בעלה באופן אמיתי כמו במציאות.
דמותה של הילד נכנס כאשר פרי חונק את סלסט אך הוא לא מגיב למצב, כנראה שלא ראה הוא רק אומר שלום לאבא שלו בתגובה לשלום שהוא אמר לו לפני.
מקום ההתרחשות של הסצנה הוא בביתם של סלסט ופרי, מקום בו הם מרגישות בנוח.
בגסצנה אנו רואים כיצד דמותה של פרי מתנהג כלפיה סלסט ובכך אנו רואים כיצד היא מפחדת וכיצד הוא מתנהג באלימות ובכך זה מפעיל לנו את רגש החמלה על דמותה של סלסט, על מצבה.
סצנה 3
בסצנה ניתן לראות את סלסט מסדרת את החדר של הבנים שלה בבית שאליו היא ברחה בגלל התנהגותו האלימה של פרי. תוך כדי שהיא מרימה חפצים היא נזכרת באיך פרי התנהג כלפיה באלימות פיזית, היא נזכרת איך שהוא דחף אותה על הרצפה מעבר לספה, שהוא חנק אותה.
ניתוח הסצנה
ייצוג הדמות של פרי בסצנה זו היא נורא אלימה לעומת סצנות אחרות פה האלימות מתמשכת, הוא דוחף אותה כמה פעמים וחונק אותה.
ייצוג הדמות של סלסט היא שהיא עדיין נורא מפחדת על חייה למרות שהצליחה לברוח מבעלה, ושהיא עצובה על כל מה שחוותה.
מצבה הרגשי של סלסט היא שהיא עצובה ומפוחדת היא נזכרת באלימות שחוותה וזכרונות אלו עושים לה רע. מצב זה מקשה על סלסט, זה מקשה על הבריאות הנפשית שלה קשה לה לעשות דברים מבלי להיזכר במה שחווותה.
מצבו הרגשי של פרי הוא שהוא כועס, עצבני על סלסט ובעקבות כך מרביץ לה.
השחקנית של סלסט שלא חוותה אלימות במשפחה במציאות מצליחה להציג באופן אמין את איך שמישהי שחוותה אלימות מבן זוג מרגישה, היא מעבירה בצורה טובה את איך שהיא נזכרת בזכרונות ובכמה שהם עושים לה רע ואת איך שהיא סובלת כשהוא מרביץ לה.
סלסט מגיבה לאלימות של פרי כלפיה בכך שהיא בוכה, צועקת ומנסה לבקש ממנו שיפסיק. פרי לא מגיב לבכי ולבקשות של סלסט להפסיק וממשיך להרביץ לה. כאשר היא נזכרת בזכרונות אלו נראה שהיא מגיבה אליהם בעצב ומנסה להדחיק אותם.
מקום ההתרחשות של הסצנה הוא בבית המסתורין שאליו סלסט ברחה ובבית המשותף של סלסט ופרי. בבית המשותף הם מרגישים בנוח ובבית החדש כנראה שעדיין לא מכיוון שרק עברה לגור שם ועשתה זאת כדי לברוח מפרי.
מטרת הסצנה היא להראות כיצד גם אחרי שהקורבנות שחוו אלימות במשפחה מצליחים לברוח ממי שהיה כלפיהם אלים עדיין סובלים ממה שהם חוו. הם נזכרים בדברים הקשים שעברו,באיך שהם הרגישו באותה תקופה וזכרונות אלו מקשים עליהם לתפקד כרגיל, הם עדיין מפחדים שהבן האדם האלים יחזור ויתנהג כלפיהם באלימות, הם חשים עצבות ומתאבלים על החיים שהיו להם.
תקציר הסדרה ״עוזרת בית״
"עוזרת בית״ הינה מיני סדרת דרמה אמריקאית.
הסדרה מתרחשת ליד סיאטל ועוקבת אחרי אלכס ראסל, אם צעירה לבת יחידה אשר בורחת ביחד עם בתה מבן זוגה האלים.
אלכס בורחת למקלט לנשים מוכות ומשיגה עבודה בעבודות משק בית.
הסדרה מדברת על המאבקים של אלכס: להתמודד עם בן זוג אלים, לגדל ילדה, להתמודד עם המשפחה שלה, ועם העזרה המזערית של הממשלה לנשים מוכות מבחינה כלכלית.
אלכס חולמת על עתיד בתור כותבת.
הדמויות הראשיות
אלכס ראסל- אם צעירה שבורחת מבן זוגה האלים עם בתה מאדי ומשיגה עבודה בתור עובדת משק בית.
שון בויד- בן זוגה האלים לשעבר של אלכס ואביה של מאדי, בתם המשותפת.
פולה לנגלי- אמה של אלכס החולה בהפרעה דו קוטבית.
סצנה 1
בסצנה ניתן לראות את אלכס אוספת את חפציה ואת חפציה של בתה מביתם המשותף שלה עם בן זוגה,שון. תוך כדי שהיא אוספת שון מנסה לדבר איתה, הוא אומר לה שהוא לא שתה ושהוא הלך לפגישה במטרה להראות שהוא יותר טוב. במהלך שיחתם אלכס חווה פלאשבקים לערב לפני שבו שון צעק עליה, הכה את הקיר ליד ראשה וזרק לידה צלחת העשויה מזכוכית.
ניתוח הסצנה
ייצוג הדמות של אלכס בסצנה היא נחושה בדעתה לעזוב את שון ואדישה לדבריו. בנוסף, בפלאשבק היא מיוצגת כמפוחדת.
ייצוג הדמות של שון בסצנה הוא כנחמד, הוא דואג לה ומנסה לגרום לה לאכול. בפלאשבק הוא מוצג ככועס ואלים.
מצבה הרגשי של אלכס בסצנה היא מפוחדת, כועסת ואדישה. היא כועסת על כך שהחזירו את בתה לשון, שהתנהג באלימות כלפיה. היא כועסת על התנהגותו של שון ולכן גם מפחדת. רגשות אלו מקשים על אלכס לארוז ולעזוב כמו שצריך כי היא מפחדת ששון יתעצבן עליה שוב ויכה אותה ולכן היא מתנהגת באדישות כדי לנסות למנוע זאת.
מצבו הרגשי של שון בסצנה הוא שהוא מצטער על התנהגותו, הוא מוכיח זאת בכך שאומר שהוא הלך לפגישה של אלכוהליסטים, הוא מיואש שאלכס מתעלמת ממה שהוא אומר.
מצבו הרגשי בפלאשבק הוא שהוא כועס.
השחקן של שון שאינו אלים במערכת זוגית מצליח להעביר את כך שהוא מאוד כועס על אלכס ולכן צועק וזורק לידה דברים בצורה אמינה ביותר כמו שהיא מתרחשת במציאות.
דמותה של מאדי, בתם במהלך מה שמתרחש בפלאשבק מגיבה לכך ששון זורק על אלכס צלחת העשויה מזכוכית בכך שהיא צורחת ובוכה.
מקום ההתרחשות של הסצנה היא בסלון ומטבח ביתם של אלכס ושון, מקום בו הם מרגישים בנוח.
מטרת הסצנה היא להראות כיצד האנשים האלימים במערכת זוגית יכולים להיות מניפולטיבים כלפי קורבונותם, בסצנה הוא אומר לה שהוא לא שתה ושהוא הלך לפגישה ובכך מנסה להבטיח לה שהוא בסדר, שהוא ישתנה ושזה לא יקרה שוב.
סצנה 2
בסצנה ניתן לראות את אלכס ואת אמא שלה, פולה.בסצנה אלכס מבקשת מפולה שתמלא טופס שהיא מצהירה שאלכס היא אמא טובה כדי שהיא לא תאבד את המשמורת על בתה מאדי, הן מבצעות את שיחה זו כאשר הן הגיעו לביתה החדש של אלכס והן מתחילות להעביר את חפציה לתוך הבית, שיחה זו הובילה לשיחה על כך ששון היה אלים כלפיה למרות שלא פגע בה פיזית.
ניתוח הסצנה
ייצוג הדמות של אלכס היא בכך שהיא מבינה את תופעת אלימות במשפחה, ואת הסוגים השונים שלו והיא מסבירה אותם לאמא שלה.
ייצוג הדמות של פולה היא בכך שהיא לא מבינה את מה שאלכס מסבירה לה, היא מזלזלת בכך ואומרת שזאת אינה אלימות.
מצבה הרגשי של אלכס היא שהיא מפחדת לאבד את המשמורת על ביתה, היא מיואשת מכך שאמא שלה לא מבינה את כך שהיא כן חוותה אלימות מבן זוגה.
מצבה הרגשי של פולה היא בלבול, היא לא מבינה למה אלכס אומרת להגיד ששון היה אלים כלפיה, והיא לא מבינה את ההסבר של אלכס על איך הוא היה אלים כלפיה.
השחקנית של פולה שכן מבינה במציאות את סוגי האלימות השונים הקיימים באלימות במשפחה, מעבירה את הזלזול של אנשים בנושא בצורה טובה. היא מתרצת את ההתנהגות של שון על כך שלא נתן לאלכס להשתמש בכסף בצורה שמתרחשת במציאות ולכן בצורה אמינה.
דמותה של פולה מגיבה לדבריה של אלכס ששון היה אלים כלפיה ואז גם להסבר והדוגמאות של איך הוא היה אלים כלפיה בזלזול, היא לא חושבת שמה שאלכס עברה הוא אלימות במשפחה ואומרת שאלו שטויות.
מקום ההתרחשות של הסצנה הוא באוטו וברחוב מחוץ לביתה החדש של אלכס, הן כנראה לא מרגישות הכי בנוח מכיוון שהן ברחוב, במקום ציבורי אך למרות שהן מדברות על נושא זה כנראה שהן כן מרגישות בנוח עד לצורה מסוימת.
מטרת הסצנה היא להעלות מודעות ולהסביר על סוגי האלימות השונים המתרחשים במסגרת המשפחה, להראות דוגמאות לסוגים אלו וכיצד הסביבה מגיבה לידיעה שקיימים כמה סוגי אלימות ולא רק אלימות פיזית.
פרשנויות שונות שיכולות להיות לסצנה זו הם:
אנשים שיזדהו עם פולה ולא יבינו את כך שקיימים כמה סוגי אלימות במשפחה, ואנשים שיזדהו עם אלכס על כך שהיא צריכה להסביר שאלימות במשפחה לא מסתכמת רק באלימות פיזית וחוו יחס מזלזל כזה.
סצנה 3
בסצנה ניתן לראות פלאשבק של אלכס לילדותה שבה היא שומעת את הוריה רבים וצועקים ורעש של משהו נשבר ובעקבות כך היא בורחת להתחבא בארונית במטבח, ואמא שלה מוצאת אותה ואומרת לה שהא בסדר ושהיא יכולה לצאת למרות שניתן לראות שיורד לה דם מהאף.
ניתוח הסצנה
ייצוג דמותה של אלכס בסצנה היא בכך שהיא מפוחדת, ורוצה להתחמק מלשמוע את הוריה רבים ולכן היא מתחבאת.
ייצוג דמותה של פולה בסצנה היא שהיא מתנהגת כאילו לא קרה כלום, היא מנסה להרגיע את בתה, אלכס למרות שחוותה אלימות מבן זוגה והיא מדממת מהאף.
מצבה הרגשי של אלכס בסצנה היא שהיא מפוחדת, זה מקשה עליה להמשיך להתעסק בעיסוקיה ולכן היא הולכת להתחבא.
השחקנית של פולה שאינה חוותה אלימות במשפחה מציגה בצורה אמינה את איך שהיא מנסה לשכנע ולהרגיע את בתה שהכל בסדר, שהכל תקין ושאין לה ממה לפחד.
דמותה של אלכס מגיבה לאלימות בין הוריה בכך שהיא הולכת ומתחבאת.
דמותה של פולה מגיבה לכך שאלכס הלכה להתחבא כדי לברוח מהאלימות שהתרחשה בין הוריה בכך שהיא מנסה להרגיע אותה ואומרת לה שהיא בסדר ושהיא יכולה לצאת.
מקום ההתרחשות של הסצנה היא בית הילדות של אלכס. פולה ואלכס מרגישות בנוח שם מכיוון שהן נמצאות בביתן.
מטרת הסצנה היא להראות שאנשים שחווים אלימות במשפחה הרבה פעמים גם חוו אלימות במשפחה כאשר הם היו ילדים.
תובנות מהחקר
התובנות שעלו לי מתוך חקר זה הוא שייצוג תופעת האלימות אינה בהכרח מוצגת בצורה סטריאוטיפית כמו שחשבתי.
בסדרות אלו מוצגים כמה סוגי אלימות, בסדרות מודעים שאלימות פיזית אינה סוג האלימות היחידי שקיים והן מציגות את כמה סוגי האלימות השונים.
בנוסף, סדרות אלו מציגות בצורה טובה את איך שבני הזוג האלימים מתנהגים במניפולטיביות לאחר מקרה האלימות, הם מנסים לשכנע את הקורבן שזה לא יקרה שוב, שזה היה חד פעמי, שזה היה טעות, שהם ישתפרו.
תובנה נוספת שעלתה לי מתוך החקר היא שמציגים את דמות האישה שחוותה אלימות מבן זוגה לא כחלשה אלא כמי שיכולה לקום ולעזוב את בן זוגה האלים בלי שזה יקרה במשך שנים.
תרומת התחקיר האישי לפרוייקט הקבוצתי
התחקיר תרם להבנת הנושא הקבוצתי בפרויקט גמר בכך שתחקיר זה נתן נקודת מבט נוספת על כיצד הנשים שחוות את האלימות במשפחה מרגישות, גם לאחר שהצליחו לצאת ממעגל האלימות.
תחקיר זה גם תרם בכך שהוא הביא עוד דוגמאות והסברים לסוגי האלימות השונים הקיימים במערכת זוגית אלימה שעליהם אנו מדברים בפרויקט שלנו.
