סקירת ספרות
בסקירת ספרות זו נציג את העולם הרחב של האלימות במשפחה. אלימות במשפחה כוללת ביניהם אלימות בין בני זוג- נשים כלפי גברים וגברים כלפי נשים, וכמו כן גם אלימות כלפי ילדים. האלימות מתבטאת לא רק באלימות פיזית גם באלימות רוחנית וכלכלית. בסקירתנו נציג מספר נתונים על התעללות ואלימות במשפחה כמו כך גם סיבות ומספר דרכים לזיהוי אלימות במשפחה.
נתונים אלימות כלפי נשים:
בשנים 2018–2019 נפתחו כ 30,000 תיקי משטרה על עבירות אלימות כלפי נשים מצד בני זוגן.
בשנים אלו כ30% ממעשי הרצח של נשים בוצעו על ידי בני זוגן.
בבדיקה מדגמית שנערכה במשרד הרווחה
נמצא כי ניכרת עלייה של 25%–30% במספר הפניות למרכזים במהלך תקופת הקורונה.
העלייה הגדולה ביותר הייתה בהפניות שמקורן במשטרה.
ההערכה היא שבישראל 13% מהנשים נחשפות לאלימות פיזית, ו-56% סובלות מאלימות נפשית.
נתונים מכל העולם עולה כי 1 מכל 3 נשים ו-1 מכל 4 גברים חוו צורה כלשהי של אלימות פיזית על ידי בן זוג.
אחד מכל שני ישראלים מכיר אישה שחווה אלימות מבן זוגה.
בעקבות הנתונים הגבוהים במשך שנים קבעו את יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות כלפי נשים חל ב25 בנובמבר מאז הוכרז באום ב17 בדצמבר 1999.
סימנים שיכולים להעיד על מערכת זוגית אלימה
-בידוד ממשפחת המוצא וחברות באמרות כמו "לא באמת אכפת לה/ו /להם ממך", "הם לא באמת אוהבים אותך"
-ביקורת מתמדת ואי הערכה של רגשות בת הזוג, מחשבותיה והישגיה.
- התקפות מילוליות על בת הזוג ועל אנשים אחרים.
-חשדנות רבה, ,רכושנות, קנאות מופרזת
- איומים באלימות. איומים בפגיעה עצמית.
-השתלטות על ניהול הכספים של המשפחה .
-למנוע או להגביל את עשייתה הרוחנית כגון למנוע ממנה בכלל להתפלל או לקיים מצוות.
נתונים אלימות כלפי גברים:
בתחילת שנות ה-70 החלו להצטבר עדויות המראות שבאוכלוסייה הכללית, שיעור הנשים הנוהגות באלימות פיזית כלפי בני-זוגן משמעותי, ואינו זניח, יחסית לשיעור הגברים המשתמשים באלימות פיזית כלפי בנות-זוגם.
מחקרים רבים הוכיחו את הקשר בין נער שעבר התעללות בעברו והסיכוי שיגדל להיות גבר אלים בעצמו.
לא מעט קורבנות מהמין הגברי משתדלים להימנע לרוב משיתוף סביבתם בפגיעה שחוו. רבים מרגישים כי החברה שופטת אותם ולא מסוגלת לגלות אמפתיה למצבם.
במחקר משנת 1997 שיעור גדול של נשים דיווח על שימוש באלימות לצורך השגת עוצמה ותגמול עקב התנהגות לא נאותה ומתוך רצון לזכות בתשומת לבו של בן הזוג. ניתוח-על משנת 2010 מצא כי המניעים השכיחים ביותר לאלימות בקרב נשים היו כעס, הגנה עצמית, ונקמה
נתונים אלימות כלפי ילדים
בכל שנה נפתחים כ 8500 תיקים בגין אלימות נגד קטינים.
אלימות כלפי ילדים היא בדרך כלל התעללות פיזית הכוללת גם התעללות פסיכולוגית, רגשית או מצב של הזנחה, אשר מביאה למצב של גרימת נזק לילד על ידי ההורה עולה כי ילדים הגדלים במשפחות שבהן קיימת אלימות עלולים לסבול ממגוון של הפרעות התנהגותיות ורגשיות. אלה יכולים להיות קשורים גם לביצוע או לחוות אלימות בשלב מאוחר יותר בחיים.
אלימות כלפי ילדים יכולה לבוא לידי ביטוי במספר אופנים:
אלימות פיזית – אלימות פיזית יכולה להיגרם על ידי מתן מכות באמצעות הידיים או באמצעות חפצים אחרים. גם להתעללות גופניות קיימות דרגות שונות של חומרה אשר יכולות להיות חמורות ביותר ולהביא אף לנכות או מוות.
אלימות רגשית – השפלה, מתבטאת בעיקר בצורה התנהגותית של הקרבן.
הזנחה – אי טיפול של ההורה בילדו ואי הספקת צרכים בסיסיים, גופניים ורגשיים להם הוא זקוק. אלימות מינית – פגיעה מינית מתבצעת בעיקר על ידי הגברים במשפחה כלפי נשים. עבירות מין שונות החל ממעשים מגונים ועד מעשי אונס ברוטאליים.
קו הגבול בין שימוש לגיטימי בסמכות וכוח של ההורה ובין התעללות אינו חד.
אחת התוצאות השכיחות של התעללות היא פוסט טראומה מורכבת. זוהי הפרעה שמתפתחת עקב חשיפה ממושכת, חוזרת ונשנית לאירועים פוגעניים. ככל שהחשיפה לאירועים הללו התרחשה בגיל צעיר וככל שהם נגרמו על ידי דמויות מטפלות או קרובות, כך גדל הסיכון לשיבושים חמורים במערכות החשיבה, החושים והרגש. פוסט-טראומה מורכבת כוללת את כל הסימפטומים של פוסט טראומה וכוללת, בנוסף לכך, גם קשיים בוויסות רגשי וביחסים, פיצול פסיכולוגי, הפרעות אכילה, פגיעות עצמיות, דיכאון, שימוש בחומרים ממכרים, הפרעות חרדה, בעיות בריאותיות, נתקים בזיכרון ושחזורים תכופים של מצבים פוגעניים
חוק למניעת אלימות כלפי ילדים
״העושה בקטין או בחסר ישע מעשה התעללות גופנית, נפשית או מינית, דינו - מאסר שבע שנים; היה העושה אחראי על קטין או חסר ישע - דינו מאסר תשע שנים".
החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 מסמיך את בית המשפט לתת צו הגנה המרחיק אדם מבני משפחתו או מתקיימת אחת העילות הקבועות בסעיף 3 לחוק שעניינן מצבים בהם אדם מהווה סכנה לבן משפחתו. סעיף 7 לחוק קובע כי ניתן לעצור מי שהפר צו הגנה כאמור אם הצו כולל איסור כניסה לדירת בן המשפחה. תיקון מס' 16 קובע שהחלטה שלא לעצור תוכל להתקבל רק על ידי הקצין הממונה על החקירות וכי תוטל עליו החובה לנמק את החלטתו.
לפי חוק העונשין סעיף 382 לחוק קובע שכאשר נשעית תקיפה כנגד בן משפחה העונש הוא כפול: ארבע שנים. אם נגרמה חבלה, ומדובר באלימות בתוך המשפחה: שש שנות מאסר. במקרים של עבירות מין, העונש יכול להיות חמור בהרבה – במקרה של אונס הוא גם יכול להיות עשרים שנות מאסר. בית המשפט גם יכול לקבוע שהאלימות היא עבירה על חוק מניעת הטרדה מאיימת עבירה שעונשה עד שלוש שנות מאסר. עונש נוסף יכול לכלול פיצויים על נזקים שנגרמו עקב התעללות.
תמיכה וחוסר תמיכה בוגע לאלימות במשפחה בישראל:
בארץ נעשו מספר ניסיונות למתן את מספר הקורבנות האסטרונומי שנמצא בעלייה מדי שנה, חלק מהניסיונות הצליחו אך חלקן לא. לאחר ובעקבות ניסיון הרצח של שירה איסקוב והסירוב של בעלה לאפשר לה לבחור לחסן את בנה לאחר שניסה לרצוח אותה, ב-14 בדצמבר 2020 תוקן חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ואושרה שלילת אפוטרופסות מהורה בשל רצח, ניסיון רצח או אונס במשפחה.
לעומת זאת ישנם מקרים שלא צלחו, בתאריך 22 במרץ 2023 מליאת הכנסת דחתה בתום דיון סוער, ארבע הצעות חוק פרטיות של שנועדו לאפשר איזוק אלקטוני למניעת אלימות במשפחה. הצעות החוק נועדו לאפשר פיקוח במקרים שבהם ישנו סיכון מוגבר לנשים או לילדים ולמנוע מצב של איום על חייהם וצורך להכניסם למקלט כהגנה מפני הגבר התוקף. אך הניסיון לחוקק חוק זה לא צלח וברוב זעום של 54 מתנגדים מול 53 תומכים נפל בהצבעה בכנסת.
אלימות במשפחה בישראל מול שאר העולם:
ההערכה היא שבמדינת ישראל עד כה עלו נתונים הטוענים כי 13% מהנשים נחשפות לאלימות פיזית במהלך חייהן על ידי משפחתן וכי 56% סובלות מאלימות נפשית.
מנתונים מכל העולם עולה כי 1 מכל 3 נשים ו-1 מכל 4 גברים חוו צורה כלשהי של אלימות פיזית על ידי בן זוג.
לסיכום המחקר שביצענו עורר בנו השראה להמשיך לעבוד על פרויקט זה, המחקר הראה לנו כמה חשוב לדבר על הנושא. גילינו נתונים רבים כמו שיותר ממחצית מהנשים סובלות מאלימות, התחקיר וסקירת הספרות חשפו בפנינו מידע רב שלא ידענו על הנושא.
בבילוגרפיה:
מתוך: אם הבנים
https://emhabanim.org.il/%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/
אבגר ע. 22 בנובמבר 2020 "ריכוז נתונים לקראת יום המאבק באלימות כלפי נשים" בכנסת
https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/4f565077-e22c-eb11-811a-00155d0af32a/2
_4f565077-e22c-eb11-811a-00155d0af32a_11_16437.pdf
וינשטוק ז, בן-פורת ע, בר-דוד ד, רז ז דצמבר 2019
מתוך ויקיפדיה