אלימות במשפחה בחברה הערבית
"(בין 4 קירות"(כותרת הכתבה
מה בעצם קורה בין ארבעת הקירות במקום שאמור להיות ה"מקום הבטוח" ?
במקום שאמור להיות המקום שאנו בורחים אליו כשאנו מרגישים סכנה ?
50% מן הנשים שנפגעו מאלימות במשפחה בארץ בעשרת השנים האחרונות הן מהמגזר הערבי (המגזר הערבי הינו 25% מן האוכלוסייה). 19% מן הנשים שאושפזו עקב אלימות במשפחה היו בהריון בעת הפגיעה. 14.4% מן הנשים הערביות שאושפזו נפגעו על ידי אחיהן ו5.6% נפגעו על ידי האבות שלהן ו17% היו אימהות שנפגעו על ידי הבנים שלהן.
מהי תיאוריית מרכז ופריפריה? כיצד מסוקרת הפריפריה לעומת המרכז ומדוע זה קורה?
הכוונה במרכז ופריפריה היא אינה למושגים גיאוגרפיים אלא למושגים סוציולוגיים.
מרכז= מקום שבו יש כוח(פוליטי, כלכלי, תרבותי וכדומה) וככל שמתרחקים מאזור זה יש דרגות שונות של פריפריאליות, לקבוצות שהן אינן חלק מן הרוב החזק.
התקשורת נמצאת במרכז או שהיא בקשרים הדוקים עם גורמים מן המרכז. כתוצאה מכך, התקשורת מסקרת את הפריפריה מנקודת מבט חיצונית לה ולרוב שלילית.
כיצד תיאוריה זו באה לידי ביטוי ? המרכז הוא מקום "דומיננטי" ועיקרי יותר לתקשורת, מכאן נובע שלא היינו שומעים\שומעים מאוחר יותר על המקרה המתרחש בפריפריה, לדוגמה: אלימות במשפחה בכפרים הערבים, לעומת המקרה שהתרחש במרכז אשר נשמע עליו ככל הנראה באותו הרגע.
התקשורת נקראת גם "הרשות הרביעית" והיא פועלת לצד הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והרשות השופטת. דבר המעניק לה תפקיד מאוד חשוב בחיים הדמוקרטיים ותפקידה הוא לא רק להפיץ מידע בין הרשויות ובין לבין הציבור, אלא גם לפקח על הרשויות, לחפש מידע שהן רוצות להציע ולחשוף אותו לצבור האזרחים כלומר, להפוך את שאר הרשויות ליותר "שקופות" ונגישות לאזרחים. ולכן על התקשורת לפרסם ולהעלות לסדר היום את הנושא של אלימות במשפחה בקרב החברה הערבית על מנת שתעלה המודעות לנושא ועקב כך יהיו יותר דרכים למנוע עוד מקרים.
ישנם גורמים אשר עלולים לפגוע בתפקוד התקשורת כרשות רביעית. למשל, התחום הפוליטי - כאשר מיכאל פואה הציג נתונים בנוגע לאלימות כנגד נשים בחברה הערבית ועל ההשתקה המכוונת סביב הגידול של התופעה, חה"כ עאידה תומא סלימאן השתיקה אותו והוציאה אותו מן האולם. המשפט האחרון שאמר לפני שיצא מן האולם הוא "אני אצא מן הדיון אבל אתם תישארו עם הבעיה, האלימות היא אצלכם..." ואז הופסק השידור לכמה רגעים.
מהם קשרי "הון-שלטון-עיתון"? כיצד פוגעים בחיים הדמוקרטיים?
יחסי גומלין בין בעלי הון לבין אנשים מהשלטון לבין אנשי תקשורת. כל צד מבקש להעצים את כוחו: הפוליטיקאים רוצים להעצים כוחם הפוליטי תוך שימוש בתקשורת(ובהון), בעלי ההון רוצים להעצים את הונם (בעזרת פוליטיקאים והתקשורת) והתקשורת אשר רוצה לעשות עבודתה. יחסים אלו של "תן וקח" עלולים להשפיע לרעה על הדמוקרטיה. התקשורת אשר תלויה בבעלי ההון (כבעלי התקשורת או כמפרסמים) ובפוליטיקאים (כמעצבי החוקים והתקנות במסגרתן פועלת התקשורת) עלולה לפעול פחות משיקולים מקצועיים (עיתונאיים) ויותר משיקולים זרים של בעלי ההון או בעלי השלטון. התקשורת תתפקד פחות טוב כ"רשות רביעית" ולא תשרת כמו שצריך את האזרחים ותשרת יותר טוב את בעלי ההון והפוליטיקאים. בתחום היחסי הון-שלטון-עיתון, עסקה המתקיימת בין בעלי הון אשר מחזיקים כלי תקשורת לבין פוליטיקאים- הציבור משלם מחיר כבד בכך שהעיתון מטעה את הנמען(מקבל המסר), גם עלולה להיות פגיעה בתפקיד התקשורת למרות שנושא האלימות במשפחה בחברה הערבית מופיע ומדובר הרבה בכותרות חדשותיות ובעיתונאות.
מהו מסגור? כיצד המסגור מתבצע בפועל ? (לדוגמה: בתצלומים, בכותרות או באמצעים נוספים) . מסגור הוא אופן הצגת הסיפור. המסגור הוא האופן שבו התקשורת מציגה את הסיפור, את מושא הסיקור. היא "ממסגרת" את הסיפור בכך שהיא מעצבת את נקודת המבט דרכה הנמענים יפענחו את המסרים. לדוגמה, אותו אירוע יכול להיות מסוקר כ"הפרת סדר" או כ"הפגנה" והמסגור השונה יכול להשפיע על אופן פענוח המסרים על ידי הנמענים. טכניקות ליצירת מסגור הן לפעמים התקשורת מציגה "מסגרת על" לתכנים. טכניקה שונה למסגור היא הצבת תמונה לצד הטקסט ושניהם מנהלים דיאלוג, תצלום מסוים יכול להציע מסגור לידיעה ולהיפך, טקסט יכול להציג מסגור לתצלום.
כיצד תיאוריה זו באה לידי ביטוי ? תאוריה זו באה לידי ביטוי בכך שבדרך כלל כשמצוין מקרה של רצח או אלימות במשפחה רשום בכותרת של הכתבה לדוגמה, "עוד מקרה של רצח בחברה הערבית\עוד מקרה של אלימות בחברה הערבית", שלפי דעתי מעיד על הסתגלות למצב הנוראי שבקרוב יוכל להיחשב כשגרה, דבר זה עלול להעיד על זלזול במקרים אלו מכיוון שהם קורים בתדירות גבוהה.
מכאן עולות הדילמות הבאות: האם עקב הסטריאוטיפ הנפוץ והידוע יש מסגור עיקרי ושלילי יותר על האלימות במגזר הערבי? והאם כדאי בכלל להעלות את הנושא לסדר היום עם רצון לעזור לפתור את הבעיה או שפשוט לתת לה לצוף בין הכותרות? בנוסף, איך הפוליטיקאים יתייחסו לבעיה- יתעלמו ממנה או ינסו לפתור אותה?
בעיני, לציבור יש ראייה מאוד שגויה בנוגע לנושא האלימות במשפחה בקרב החברה הערבית. החברה סובבת סביב סטיגמות, סטריאוטיפים וייצוג שגוי של החברה הערבית (תיאור של חברה זו) אשר מציגים את הערבים כאנשים "אגרסיביים" כך כשאנשים שומעים על אלימות בחברה זו הם לא מופתעים ואף אדישים כלפי מקרים אלו. 89.5% מתיקי האלימות במשפחה בקרב נשים ערביות נסגרים מחוסר עניין לציבור.
ביבליוגרפיה-
https://www.israelhayom.co.il/health/article/11627589