עבודות חקר אישית
בנושא: ייצוג אלימות במשפחה בכתבות כתובות
מגישה: אביה קונפינו
בית ספר: קוגל חולון
מורה: רונית צחר מלכה
מבוא
בעבודת החקר שלי אנתח כתבות כתובות המופיעות באינטרנט באתרים השונים כמו YNE
T, כתבות מערוץ החדשות כאן 11, כתבות מאתר ועיתון מעריב וכתבות של חדשות 12.
בכתבות אנתח קריטריונים שונים ובעיקר את היחס הרגשי והמסר הרגשי אותה הכתבה מציגה על מנת להבין אם כל הכתבות מטרתן לגרום לאנשים לפעול על פי הרגש ולגרום להם להרגיש חיבור לנושא של אלימות במשפחה.
אבחר בכתבות המציגות כמה סוגים של אלימות במשפחה כדי לקבל ראיה רחבה יותר בנושא ולהיחשף לכמה שיותר מידע חדש שיעשיר את הידע שלי בנושא החשוב שבחרנו לעסוק בו.
עד כה אלימות במשפחה הוצגה כך שיש גבר ואבא אלים והאישה או שאר המשפחה עם הקורבן אך בעבודתי אציג זוויות שונות ומגוונות בהם גם האישה היא התוקפת, משפחה שלמה שהיא התוקפת וכן גם ילד שתוקף את הוריו כל זאת על מנת להעלות למודעות את נושא האלימות במשפחה והמגוון הרחב שהוא כולל בתוכו.
ייצוג-
הוא דימוי או שיקוף של משהו מהמציאות. כלומר, ייצוג מבקש לשקף/לתאר/להראות משהו מן המציאות
באמצעות סמלים – שפה, מילים, ויזואל, תצלומים, טקסט (ושילובים שונים בין האמצעים הללו).
במילים אחרות, ייצוג הוא ביטוי סמלי של משהו מן המציאות.
בעבודתי הייצוג בא לידי ביטוי בכך שמשקף את המציאות ומציג את מקרי האלימות שהתרחשו באופן שקוף ומתאר את המציאות באמצעות המילים והשפה העברית, ברוב הכתבות היו תמונות שמטרתן הייתה להמחיש אילוסטרציה של המקרה ובכך לשקף ולהמחיש את המקרה כפי שהיה כאשר התרחש.
הבנייה חברתית של המציאות-
התקשורת אינה מראה את המציאות כפי שהיא, אלא היא מעצבת תמונה של המציאות. בו בזמן, התקשורת היא הגורם המרכזי שמתווך בינינו, האזרחים, לבין המציאות.
אנחנו נגישים למציאות רק בסביבה הקרובה אלינו וכל מה שחורג מכך נגיש לנו רק באמצעות התקשורת. לכן התקשורת מבנה עבורנו את המציאות. כלומר, התמונה שהיא מעצבת נחשבת בעינינו כאילו זו המציאות.
בעבודתי רוב הכתבות נלקחו מאתרי תקשורת, מכיוון שהכתבות הועלו על ידי התקשורת אין בידינו לדעת אם התקשורת מציגה את המקרה כפי שהוא או מעצבנת ומעגנת אותו כפי שתרצה למראית עינייה, בזכות הכתבות שהועלו בתקשורת הסיפור נחשף ובכך תיווכה התקשורת בין האזרחים לבין המציאות.
דנוטציה \ קונוטציה -
בדנוטציה וקונוטציה יש הבחנה בין שני סוגי מסרים: המסר הדנוטטיבי, כלומר המשמעות הראשונית, המובנת מייד לרוב הצופים בתצלום, והמסר הקונוטטיבי, כלומר, הקונוטציות השונות שמעלה התצלום אצל צופים שונים, הפרשנויות האישיות המגוונות שכל אחד מהצופים והצופות עשוי להעניק לתצלום. כאשר אחת המשמעויות הקונוטטיביות מקודמת בידי סוכנויות התרבות השונות ומובלטת עד שהיא נתפסת כמשמעות דנוטטבית, מוסכמת, היא הופכת לעתים קרובות למיתוס.
משמעות דנוטטיבית (=דנוטציה) = מה שיש בצילום מבחינה ראשונית (המרכיבים, הקומפוזיציה, הצבעים, ההעמדה וכן הלאה.
משמעות קונוטטיבית (=קונוטציה) = אילו משמעויות תרבותיות/חברתיות יש למרכיבים הללו.
בעבודתי חקרתי כתבות עליהן כל אדם מסתכל מנקודת מבט שונה, ישנם אנשים שמכירים מקרים כאלו ונחשפו אליהם בעבר או חוו והכתבה גורמת הבחנה בין המספר הדנוטטיבי המסר הקונוטטיבי אצל הקוראים, בכך שיש אנשים ששהכתבה אינה מפעילה עליהם איזושהם רגשות וכאשר מסתכלים עליה רואים את האותה הכתבה באופן דנוטטיבי הכתבה אינה משפיעה אליהם. לעומת זאת ישנם אנשים שנחשפו למקרים כאלו בעבר או חוו ולכן הכתבה משפיעה עליהם רבות וגורמת להם להזדהות רבות עם המקרה ולחוש הזדהות עם הכתבה.
מודלים סמיוטיים\פיסק -
המודלים הסמיוטיים אינם עוסקים בתהליך התקשורת, אלא מתמקדים בשאלת תוכנו של המסר ופענוחו.מודלים אלה מניחים שמבנה המסר, תוכנו והפירושים שניתן לייחס לו הם הגורמים העיקריים המסבירים את טיבה של התקשורת האנושית ואת בעיותיה. מודל מרכזי בגישה זו הוא המודל שפיתח ג'ון פִיסְק. לפיו, אנשים שונים יכולים לפרש בצורה שונה את המסר התקשורתי וזאת בהתאם למאפיינים תרבותיים שלהם.
כך למשל, מאפיינים כמו גיל, מעמד, מוצא, מגדר ועוד מעצבים את האופן בו נמענים שונים מפענחים מסר תקשורתי.
דיווח עיתונאי–
דיווח עיתונאי הוא מידע המופק ומופץ על ידי עיתונאים ובכלי תקשורת חדשותיים. הדיווח העיתונאי מופק על פי כללים ונורמות של העבודה העיתונאית. לפי השיקולים של ערך עיתונאי (האם הידיעה ראויה להפצה או לא), במבנה שיכיל את חמשת הממים (מי, מה, מתי, מקום, מדוע) ועליו לעמוד בנורמות ובערכים המקצועיים של העיתונאים.
קביעת סדר היום –
גישה זו מניחה כי לתקשורת יש כח רב בעיצוב סדר היום הציבורי. כלומר, התקשורת מעצבת לציבור אילו נושאים או אנשים חשובים יותר ועליהם לדון ואילו נושאים או אנשים חשובים פחות ועליהם פחות חשוב לדבר.
התקשורת מסקרת נושאים שונים ברמת בולטות שונה: יש נושאים שמקבלים תשומת לב רבה ובולטות גבוהה ויש נושאים שמקבלים תשומת לב נמוכה ובולטות נמוכה ויש נושאים שאותם התקשורת אינה מסקרת כלל.
כתבה 1- תושב המשולש נאשם שתקף את אשתו ואיים: "אביא מישהו שיירה לך בראש"
https://www.ynet.co.il/news/article/rkyfygiys
תקציר הכתבה:
בכתבה מסופר על אדם שתקף את אישתו ועורך דינה והתנג אליה באלימות רבה מספר פעמים, אמר לילדיהם דברים כמו "תירקו על אמא כי היא רוצה לעצור את אבא" וכעת מוגש נגדו כתב אישום.
מי כתב את הכתבה: הכתב חסן שעלאן .
מסר הכתבה : להיזהר בעתיד, לדעת שאתם אינכם לבד ויש איך לטפל בנושא.
מי קהל היעד:
אנשים הקוראים באתר YNET והכתבה עלולה להשפיע עליהם ותעזור להם להתמודד ולהיזהר בעתיד.
כיצד מועבר המסר הרגשי והשכלי:
המסר המועבר הוא רגשי הוא פונה לליבם של הצופים על ידי להראות את הבעל כגורם המסוכן ולספר על מעשיו.
איזה תגובות הכתבה קיבלה: לכתבה לא היו תגובות.
כתבה 2- "אני דוחפת לך סכין בפרצוף, לא צוחקת": ההקלטות המזעזעות והווידויים שהגיעו
עד לבית המשפט
https://www.mako.co.il/news-n12_magazine/2022_q3/Article-b0937554f313381026.htm?partner=tagit
תקציר הכתבה:
בכתבה מסופר על אדם בשם יונתן (שם בדוי) שסבל
מאלימות מצד אשתו במשך שנים האלימות הייתה גם
פיזית וגם מילולית, לאחר שרצה להתגרש אשתו הגישה נגדו תלונה שקרית ובכך גרמה לאכיפה שלו והכנסתו לכלא בגלל תלונת שווא, בכתבה הוא מספר על האיומים והתעללויות שחווה.
מי כתב את הכתבה: כתבת חדשות 12 בשם ספיר ליפקין.
מסר הכתבה : נשים הן לא הקורבן היחיד, אל תוותרו על האמת שלכם ותילחמו עליה.
מי קהל היעד: צופים וקוראים של חדשות 12
כיצד מועבר המסר הרגשי והשכלי:
בכתבה משתפים את הרגשות של הקורבן, הוא מספר על חיי היומיום הקשים שלו ועל האיומים שחווה וכך זוכה להזדהות מצד הצופים.
איזה תגובות הכתבה קיבלה: אדם אחד כתב "על תנאי ו-500 שקל.... במקרה הפוך, מעניין מה היה קורה" כלומר לטענתו אם האישה הייתה מוכה היה רעש רב יותר כלפי הסיפור וכן גם העונש. מישהי הוסיפה וכתבה "כתבה חשובה מאוד, תעשו עוד בנושא הזה" .
כתבה 3- ההודעות המאיימות של האבא נחשפות: "את זבל, אני ואמא נהרוס אותך,
אגרום לך לייחל למוות"
https://www.mako.co.il/news-n12_magazine/2022_q4/Article-f8ebbbe1ea33581027.htm?partner=tagit
תקציר הכתבה:
נערה ערביה בת 18 בשם בדוי עיישאה שחוותה התעללות
רבה מצד אביה ואחיה כן גם איומים רבים במשך כל חייה
רק בגלל שאינה חבשה כיסוי ראש וכאשר חשדו משפחתה
כי היא מבלה עם גברים משפחה חטפו אותה, אמא שלה, אחותה ושלושת אחיה ניסו לרצוח אותה. בכתבה היא מספרת על הניסיונות התמודדות שלה ואיך התרחשה החטיפה והאירועים שלאחר מכן.
מי כתב את הכתבה: כתב חדשות 12 ניצן שפירא
מסר הכתבה :
אל תוותרו לחיות את חייכם בדרככם גם אם יש התנגדויות מצד המשפחה, אל תוותרו ללחץ שאתם חווים ואל תתנו לאיומים להשפיע עליכם.
מי קהל היעד: צופים וקוראים של חדשות 12
כיצד מועבר המסר הרגשי והשכלי:
המסר בכתבה הוא מאוד רגשי, מסופר על חיי הנעורים האומללים של הנערה וסיפורים קשים רבים על חייה דבר הגורם לקוראים לרחם עליה רבות.
איזה תגובות הכתבה קיבלה:
אדם אחד אמר "כרגיל בתיי המשפט שלנו עדינים ולא שקולים לא פלא שצריך להחליף שופטים ולעשות שינוי עמוק בבתי המשפט" כלומר האשם בתוצאות הוא בית המשפט תגובה נוספת הייתה "חייבים ליצור לה זהות חדשה ולמלט אותה לחול. הנבלות האלו יהרגו אותה זה רק עניין של זמן".
כתבה 4- אישום: פצע את אימו, צחק כשביקשה להזמין אמבולנס - וגרם לה לשיתוק
https://www.ynet.co.il/news/article/hkhf1l2dj
תקציר הכתבה:
בכתבה מסופר על גבר שגרם לאימו לפציעות קשות, היא נפלה ונחבלה בראשה וכל זאת היה כאשר היה תחת השפעת סמים, כאשר התחננה האמא בפני בנה שיספק לה עזרה ויזעיק לה אמבולנס הוא צחק לה בפנים. כעט היא נמצאת מורדמת ומונשמת במצב קשה בבית החולים.
מי כתב את הכתבה: כתב YNET בשם ישראל מוסקוביץ.
מסר הכתבה :
סוף מעשה במחשבה תחילה, אם רק היה מזעיק אמבולנס לפני הוכח כי הנזק שנגרם לה יכל להיות פחות הרסני ובמידה ולא היה משתמש בסמים ככל הנראה המצב היה נראה שונה לגמרי.
מי קהל היעד: קוראי האתר YNET
כיצד מועבר המסר הרגשי והשכלי:
מסופר על גבר שהתעללות בברוטליות באמו, הקוראים מרגישים רחמים וחיבור כלפי אימו ולכן ממשיכים לקרוא את הכתבה והבעת תמיכה.
איזה תגובות הכתבה קיבלה:
אדם אחד כתב "סביר להניח שיקבל עונש מופחת כי לא היה אחראי למעשיו בגלל השפעת הסם" כלומר הוא מאמין שאותו האדם יצא זכאי. תגובה נוספת הייתה "אם היינו מדינה קשה בענישה ולא רק בעלויות מחייה" כלומר מאשימים את המדינה בתוצאות ההחלטה.
כתבה 5- "מבחוץ היינו משפחה מושלמת - בבית הייתה תופת": האלימות השקופה ממנה סבלה גלית
https://www.kan.org.il/Item/?itemId=138756
תקציר הכתבה:
בכתבה מסופר על מישהי בשם גלית נחום היא מספרת על האלימות הרבה שחוותה ומכנה אותה אלימות שקופה, היא קוראת לה כך כיוון שזוהי אלימות שאינה משאירה עדים למעשים שעברה, היא חוותה אלימות כלכלית ונפשית ומספרת על המקלט לנשים ששהתה בו ואיך הגיעה להחלטה לעזור לנשים שעברו אלימות במשפחה כמוה.
מי כתב את הכתבה: כתבת של כאן 11 בשם ליאת רגב
מסר הכתבה : יש עוד סוגי אלימות חוץ מאלימות מילולית ופיזית ואסור לעבור עליהן בשתיקה.
מי קהל היעד: צופים וקוראים של ערןץ ואתר החדשות כאן 11.
כיצד מועבר המסר הרגשי והשכלי:
מועבר בכתבה גם מסר ריגשי וגם שכלי, הקורבן משתפת את האלימות שחוותה ובכך גורמת לקוראים להרגיש קרבה וגם ישנו מסר שכלי בכך שיש בכתבה נתונים רבים על האלימות במשפחה ועל נשים שחוו אלימות.
איזה תגובות הכתבה קיבלה: אין אפשרות להגיב לכתבה.
לשמיעת הפודקאסט של גלית בו היא משתפת את הסיפור שלה:
https://open.spotify.com/episode/44ZhZ19MvNGYfjXN3397Z8
כתבה 6- חבט בה באגרופים: גבר תקף את ארוסתו – והכול תועד
https://www.kan.org.il/Item/?itemId=136695
תקציר הכתבה:
בכביש 436 גבר תקף את בת זוגו באלימות, האישה
סירבה להתלונן מחשש שתיפגע אך הוזעקו לשם
המשטרה לאחר שעוברי דרך ראו את הנעשה
והתלוננו ובנוסף בזכות מצלמות הכביש שתיעדו
הכול וכתב אישום הוגש נגדו
מי כתב את הכתבה: כתבת כאן 11 ורד פלמן
מסר הכתבה: למרות הפחד הרב שהציף אותה בזכות אנשים שעברו וראו ובזכות המצלמות האמת הוצאה לאור.
מי קהל היעד: צופים וקוראים של ערןץ ואתר החדשות כאן 11.
כיצד מועבר המסר הרגשי והשכלי:
מסופר על אלימות שחווה אישה צעירה על לא עוול בכפה לכן הדבר מעודד הכרה ותמיכה של הקוראים.
איזה תגובות הכתבה קיבלה: אין אפשרות להגיב לכתבה.
סרטון המתעד את המקרה:
כתבה 7- הורים מרחובות נעצרו בחשד לתקיפה וגרימת חבלה לבתם בת הארבע
https://www.maariv.co.il/news/law/Article-968376
תקציר הכתבה:
בכתבה מסופר על זוג הורים שהתעללו בביתם
ותקפו אותה באלימות, הדיווח הגיע למשטרה על ידי הגן שבו ביתם בת ה4 נמצאת.
מי כתב את הכתבה: כתב עיתון ואתר מעריב אלון חכמון
מסר הכתבה :
אל תתעלמו ותתנו למקרים לחלוף על ידכם, עשו הכל כדי להציל ולעזור לקורבנות כמה שניתן, כל עזרה מצילה חיים.
מי קהל היעד: קוראי עיתון ואתר מעריב.
כיצד מועבר המסר הרגשי והשכלי:
בכתבה מועבר מסר רגשי, הקורבן הינה ילדה קטנה בת 4 לכן הקוראים מרגישים כעס ושנאה רבים כלפי ההורים על מעשיהם.
איזה תגובות הכתבה קיבלה: לכתבה עדיין אין תגובות.
כתבה 8- "נכנסתי לזירת רצח - הבנתי שאני יכולה לגמור ככה. אין כתובת לאלימות"
https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-964597
תקציר הכתבה:
בכתבה מסופר על שוטרת בשם רויטל נריה כהן היא מספרת
כי בחייה הייתה עדה למקרים רבים של אלימות במשפחה
ואלימות כלפי נשים כאשר סייעה להם היא ידעה בתוכה
את האמת שגם היא חווה אלימות מבעלה במשך שנים רבות ורק כאשר הייתה בזירת רצח הבינה כי אסור לה להשאיר את המצב כמו שהוא והיא חייבת להתגרש.
מי כתב את הכתבה: שני רומנו מרדיו 103FM
מסר הכתבה :
אף פעם זה לא מאוחר מידי להתלונן ולשנות את המצב, תמיד יש מוצא, אין כתובת לאלימות יכולה להיות בכל מקום.
מי קהל היעד: קוראי עיתון ואתר מעריב.
כיצד מועבר המסר הרגשי והשכלי:
בכתבה מועבר מסר רגשי הקורבן משתפת על המסע הקשה שעברה ועל היום בו הגיעה להבנה שהיא אינה נמצאת בטוחה ובמקום שבו היא מאושרת ובכך יכלה לגרום לקוראים להזדהות איתה.
איזה תגובות הכתבה קיבלה:
אחד מקוראי הכתבה כתב בתגובתו "אני שואל רק שאלה אחת: אין במשטרה פסיכולוגים הדואגים לאנשים "עובדי חזית?"." כלומר הוא חושב שבמשטרת ישראלים הכרחי שיהיו פסיכולוגים שישמעו את קולם השקט של הקורבנות.
תובנות מהחקר:
בכל אחת מהכתבות שחקרתי מופיע מסר רגשי הגורם להזדהות של הצופים, מבחינת ייצוג הקורבן - הוא תמיד הוצג כגורם חלש ובחלק מהמקרים דובר על מקרה ההתגברות שלו ואיך גבר על האלימות במשפחה, בכל הכתבות לא קיבל התוקף עונש ראוי, בחלק מהתגובות לכתבות היו תלונות רבות כלפי המדינה, בית המשפט, המשטרה והתקשורת, כל הכתבות אותן בחרתי לחקור התרחשו בתקופת הזמן האחרונה והועלו כתבות על אלימות במשפחה בתדירות גבוהה כלומר הנושא כן נמצא על סדר היום התקשורתי ומהווה חלק חשוב בחיי היום יום.
הכתבות גרמו לקוראים לחוש הזדהות רבה וחמלה כלפי הקורבנות בכך הכתבות הפכו ויראליות ותפסו תאוצה ובכך גם תגובות רבות.
כיצד תרם התחקיר להבנתי בפרויקט:
התחקיר עזר לי להעמיק בנושא ולהיות בקיאה יותר בנושאים הרחבים הקשורים לאלימות במשפחה, בחרתי בכתבות מגוונות לכן למדתי גם על החברה הערבית, על אלימות כלפי גבר, אלימות כלפי ילדים, אלימות של הילד כלפי הורה, אלימות כלכלית ונפשית לכל אלו לא נחשפתי עד עכשיו בפרויקט לכן כל הכתבות העשירו את הידע שלי והעניקו לי ידע חדש.
התחקיר גרם לי לחוש רגש רב כלפי הנושא בכך אני מרגישה הזדהות ורגש רב, אני רוצה יותר לתמוך ולהראות צדדים שונים ולהוציא לאור סיפורים שונים של אלימות במשפחה ולהועיל כמה שאוכל בנושא.
